מה ההבדל בין פילוסופיה לאומנות?

כשהייתי במוזיאון לאומנות, נוכחתי באופן רגשי וגם רציונאלי להבין שהאומנות זקוקה לדרמה בשעה שהפילוסופיה מתקיימת בלי זה.
האומנות של הפילוסופיה שהיא מצליחה לייצר דרמה
בזכות החקירה, הרעיונות וההשלכות
האם זה בזכות האומנות או הפילוסופיה?
מעניין אהה…
שלכם
יעל

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על מה ההבדל בין פילוסופיה לאומנות?

  1. שמאי זינגר הגיב:

    אני לא בטוח שאין דרמה בפילוסופיה. אצל סרטר, יש דרמה אפילו כאשר הוא כותב פילוסופיה מן הסוג הקלאסי: הטקסט על "המבט", סוג היחסים בין בני-אדם (אהבה, סדיזם, מזוכיזם), כולם נדונים לכשלון בגלל "חיידק" החירות הרובץ בתודעות בני-האדם. אי-אפשר להעלות על הדעת את אלברט קאמי בלי דרמה. לא כל שכן קירקגור וניטשה. אפילו הצורה ה"קרה" כביכול של פופר לא מצליחה לבלום את שנאתו התהומית אל אפלטון ואת הכבוד העצום שהוא רוחש למרקס (החברה הפתוחה ואויביה). גם כתיבתו של ראסל, אינה נעדרת ביטויי רגשות – אם כי מאופקים, נוסח אנדרסטייטמן בריטי. נהוג לקטלג את הוסרל כ"קר", או לפחות – כשואף ל"פילוסופיה כמדע חמור" – כשכלתן גמור. אבל בכתיבתו האינטימית אין הוא נמנע מביטויים כמו-רגשיים, אפילו פרטיוטיים מאוד לגבי גרמניה המובסת במלחמת העולם הראשונה. ביטויים אלה אפשר לייחס לאבדן בנו הבכור, אבל כך או כך – אלו ביטויים רגשיים.
    מצד שני – לא מעט משוררים ופייטנים "עושים פילוסופיה" בפועל כאשר מתארים את העולם מזווית עיני המשורר. בקבוצת אנשי האומנות הפילוסופיים נוכל למצוא שוב את סרטר וחבורתו.
    כפי הנראה, הדבר תלוי יותר באישיותו של הפילוסוף/האומן ופחות בתחומי הדיון עצמם. נכון שבתיאוריה אפשר להקצין את תחומי הדיון ולקבוע גבולות חדים ביניהם. אבל היוצרים/המתפלספים הם הקובעים, בסופו של דבר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s